בבית של מעצב: הדירה הכי מדליקה בתל אביב
מה קורה כשמאבטח אישים עושה הסבה מקצועית לעיצוב בתים? דירה תל אביבית מיוחדת היא תוצאה אחת של המהפך. בואו להכיר
מאת: אפרת בראשי
צילום: אלעד שריג
עיצוב פנים: עידו לאור, שטח: 85 מ"ר
צילום: אלעד שריג
עיצוב פנים: עידו לאור, שטח: 85 מ"ר
תאמינו או לא, אבל עידו לאור עשה הסבה מקצועית משמעותית לפני 11 שנים. הוא היה מאבטח אישים מוצלח, ואפילו זכה בכמה אותות הערכה שאחד מהם תלוי עד היום בדירתו, אבל לדבריו תמיד הייתה בו משיכה לאסתטיקה וליצירה והוא ידע שיבוא היום והוא יעסוק גם בזה. המהפך אירע כשלאור רכש דירה במצב מוזנח והחליט לעצב אותה בעצמו, בלי סיוע מקצועי של מעצב פנים. ההחלטה נבעה גם מטעמי חיסכון וגם מרצון לעשות את העבודה בעצמו. התוצאה היא דירה מופלאה ולא מעט חברים שהגיעו לבקר, אהבו את התוצאות וביקשו את שירותיו כלקוחות ראשונים.
"סביר להניח שאם לא הייתי רוכש את הדירה הכישרון שלי לא היה מתגלה ולא היה לו ביטוי", מדגיש לאור. הוא אמנם לא למד עיצוב פנים באופן מקצועי, אבל התקופה בה עיצב ותכנן בתים ודירות של מקורבים שימשה עבורו תקופת התמחות והיום הוא כבר בטוח בדרכו שמקרינה גישה אנושית, צנועה ונעימה. כל זה מתבטא גם בדירתו, בה הוא מתגורר עם אשתו ושני ילדיהם הקטנים.
נכנסים: בדירה הקטנה, שממוקמת בצפון הישן של תל אביב בסמוך לפארק הירקון, תמצאו סלון שאליו פתוח המטבח המעוצב וממנו יוצאים שני חדרי שינה יצירתיים. הדירה מעוצבת באיפוק עירוני והחומרים והפריטים הייחודיים שמפוזרים בה, וחלקם עוצבו על ידי לאור, מוסיפים למראה הכללי קריצה נעימה של העזה וטעם אישי. כבר עם הכניסה לבית מתגלה פתרון יצירתי לעמוד שניצב במרכז החדר כשמצדו האחד בנה לאור שידת ספרים ארוכה וצרה שעיצב מארגזים ישנים. "אנשים נוהגים להעמיד את הספרים, לי נראה שהרבה יותר נוח כאשר הם מונחים", הוא מסביר ופותח את דלת הספרייה, שחלקה עשוי זכוכית וחלקה האחר ממשיך את הארגז. מצדו השני של העמוד הותקן מתקן למזיגת אלכוהול ומתחתיו פותחן בקבוקים פרקטי.
בסלון, על הקיר מעל פינת האוכל, תלוי גוף תאורה שהוא למעשה שלט של רחוב רוטשילד, עיצוב אקטואלי כל כך שלאור בכלל לא צפה. במטבח, על גבי לוח גדול נכתבות משימות שונות לבני הבית ופירוט ארוחת הערב שמוגשת היום. את הכסף הקטן אוספים בני המשפחה במתקן שבעבר שימש נהגי אוטובוס, ובכלל, הפריטים הקטנים שמפוזרים בחלל הציבורי מעוררים חיוך, אך גולת הכותרת של חשיבה מקורית באה לידי ביטוי בחדר הילדים שעוצב כג'ימבורי.
החלל מתנשא לגובה של שלושה מטרים, מה שאיפשר ללאור לחצות את החדר לשניים. החלק התחתון משמש לשינה והעליון למשחק. הג'ימבורי, שאליו מובילות כמה מדרגות, מרופד ברכות ותחום ברשת ואלה שומרים על הזאטוטים מפני פגיעה בפינה של רהיט או ברצפה הנוקשה. בחדרם יכולים הילדים לשחק בלי שהחדר יראה כמו מחסן קטן אחרי עשר דקות של משחק. בחלק התחתון ניצבות שתי מיטות קטנות ואפילו מסך טלוויזיה, לנוחיות המקסימלית של הקטנטנים. באופן צפוי למדי הפך החדר לאטרקציה גם בקרב ילדי השכונה שאוהבים לשחק בו.
ההתייחסות לחלוקת החללים בבית ובחירת הצבעים נבעה מהיכרותו של לאור עם צורכי המשפחה שלו עצמו. לדעתו, כשיש דיירים קטנים בבית צבעי הסוואה הכרחיים לכן עשויה הרצפה פרקט למינציה בצבע לבן מוברש שמטשטש סימני לכלוך או עקבות, והקיר המרכזי בסלון צבוע בטכניקת שליכט בגימור גס. "החלטתי להקדיש לחדרי השינה שטחים קטנים יותר, לטובת חללים ציבוריים גדולים", מסביר לאור את החלוקה לחללים, "כי כמו בכל משפחה, גם אנחנו מבלים יותר זמן בסלון ובמטבח וכשיש מצוקת שטח צריך לעשות סדרי עדיפויות".
המטבח, שמתוכנן בצורת האות ח', מרווח ונוח, והבר שמשמש חלק ממנו הוא האזור האהוב על הדיירים. שם הם אוכלים בצוותא את ארוחת הערב והילדים נוהגים לצייר על הבר בזמן שההורים קוראים או עובדים עם המחשב הנייד. הודות לסגירה של מרפסת הורחב הסלון ובמקום תריסי המרפסת הותקן חלון פנורמי שמחדיר שפע של אור טבעי לאורך היממה ותחתיו ממוקם ספסל אבן עם כריות לישיבה.
למרות שחדרי השינה לא גדולים במיוחד, יש בהם עדיין תחושה של מרחב. בחדר הילדים גרמה לכך חלוקת הגובה לשניים ובחדר ההורים הצבעים הבהירים הם שתורמים לתחושת הגודל. אלו באים לידי ביטוי במיטה הלבנה, במוצרי הטקסטיל ובארון הקיר שנבנה בהזמנה מיוחדת אצל נגר. אם מבקשים מלאור להסביר מה הדבר שמנחה אותו בעיצוב חללים הוא פשוט מסכם: "כשאתה הלקוח של עצמך אז חופש היצירתיות הרבה יותר גדול, וברור", הוא מחייך, "שלא כל מה שבחרתי לעצמי בהכרח אעשה גם ללקוחותיי".
