יום שישי, 18 בנובמבר 2011

צלם אדריכלות ועיצוב

בבית של מעצב: הדירה הכי מדליקה בתל אביב


מה קורה כשמאבטח אישים עושה הסבה מקצועית לעיצוב בתים? דירה תל אביבית מיוחדת היא תוצאה אחת של המהפך. בואו להכיר

מאת: אפרת בראשי
צילום: אלעד שריג
עיצוב פנים: עידו לאור, שטח: 85 מ"ר
תאמינו או לא, אבל עידו לאור עשה הסבה מקצועית משמעותית לפני 11 שנים. הוא היה מאבטח אישים מוצלח, ואפילו זכה בכמה אותות הערכה שאחד מהם תלוי עד היום בדירתו, אבל לדבריו תמיד הייתה בו משיכה לאסתטיקה וליצירה והוא ידע שיבוא היום והוא יעסוק גם בזה. המהפך אירע כשלאור רכש דירה במצב מוזנח והחליט לעצב אותה בעצמו, בלי סיוע מקצועי של מעצב פנים. ההחלטה נבעה גם מטעמי חיסכון וגם מרצון לעשות את העבודה בעצמו. התוצאה היא דירה מופלאה ולא מעט חברים שהגיעו לבקר, אהבו את התוצאות וביקשו את שירותיו כלקוחות ראשונים.

"סביר להניח שאם לא הייתי רוכש את הדירה הכישרון שלי לא היה מתגלה ולא היה לו ביטוי", מדגיש לאור. הוא אמנם לא למד עיצוב פנים באופן מקצועי, אבל התקופה בה עיצב ותכנן בתים ודירות של מקורבים שימשה עבורו תקופת התמחות והיום הוא כבר בטוח בדרכו שמקרינה גישה אנושית, צנועה ונעימה. כל זה מתבטא גם בדירתו, בה הוא מתגורר עם אשתו ושני ילדיהם הקטנים.

נכנסים: בדירה הקטנה, שממוקמת בצפון הישן של תל אביב בסמוך לפארק הירקון, תמצאו סלון שאליו פתוח המטבח המעוצב וממנו יוצאים שני חדרי שינה יצירתיים. הדירה מעוצבת באיפוק עירוני והחומרים והפריטים הייחודיים שמפוזרים בה, וחלקם עוצבו על ידי לאור, מוסיפים למראה הכללי קריצה נעימה של העזה וטעם אישי. כבר עם הכניסה לבית מתגלה פתרון יצירתי לעמוד שניצב במרכז החדר כשמצדו האחד בנה לאור שידת ספרים ארוכה וצרה שעיצב מארגזים ישנים. "אנשים נוהגים להעמיד את הספרים, לי נראה שהרבה יותר נוח כאשר הם מונחים", הוא מסביר ופותח את דלת הספרייה, שחלקה עשוי זכוכית וחלקה האחר ממשיך את הארגז. מצדו השני של העמוד הותקן מתקן למזיגת אלכוהול ומתחתיו פותחן בקבוקים פרקטי.
 


בסלון, על הקיר מעל פינת האוכל, תלוי גוף תאורה שהוא למעשה שלט של רחוב רוטשילד, עיצוב אקטואלי כל כך שלאור בכלל לא צפה. במטבח, על גבי לוח גדול נכתבות משימות שונות לבני הבית ופירוט ארוחת הערב שמוגשת היום. את הכסף הקטן אוספים בני המשפחה במתקן שבעבר שימש נהגי אוטובוס, ובכלל, הפריטים הקטנים שמפוזרים בחלל הציבורי מעוררים חיוך, אך גולת הכותרת של חשיבה מקורית באה לידי ביטוי בחדר הילדים שעוצב כג'ימבורי.



החלל מתנשא לגובה של שלושה מטרים, מה שאיפשר ללאור לחצות את החדר לשניים. החלק התחתון משמש לשינה והעליון למשחק. הג'ימבורי, שאליו מובילות כמה מדרגות, מרופד ברכות ותחום ברשת ואלה שומרים על הזאטוטים מפני פגיעה בפינה של רהיט או ברצפה הנוקשה. בחדרם יכולים הילדים לשחק בלי שהחדר יראה כמו מחסן קטן אחרי עשר דקות של משחק. בחלק התחתון ניצבות שתי מיטות קטנות ואפילו מסך טלוויזיה, לנוחיות המקסימלית של הקטנטנים. באופן צפוי למדי הפך החדר לאטרקציה גם בקרב ילדי השכונה שאוהבים לשחק בו.


ההתייחסות לחלוקת החללים בבית ובחירת הצבעים נבעה מהיכרותו של לאור עם צורכי המשפחה שלו עצמו. לדעתו, כשיש דיירים קטנים בבית צבעי הסוואה הכרחיים לכן עשויה הרצפה פרקט למינציה בצבע לבן מוברש שמטשטש סימני לכלוך או עקבות, והקיר המרכזי בסלון צבוע בטכניקת שליכט בגימור גס. "החלטתי להקדיש לחדרי השינה שטחים קטנים יותר, לטובת חללים ציבוריים גדולים", מסביר לאור את החלוקה לחללים, "כי כמו בכל משפחה, גם אנחנו מבלים יותר זמן בסלון ובמטבח וכשיש מצוקת שטח צריך לעשות סדרי עדיפויות".



המטבח, שמתוכנן בצורת האות ח', מרווח ונוח, והבר שמשמש חלק ממנו הוא האזור האהוב על הדיירים. שם הם אוכלים בצוותא את ארוחת הערב והילדים נוהגים לצייר על הבר בזמן שההורים קוראים או עובדים עם המחשב הנייד. הודות לסגירה של מרפסת הורחב הסלון ובמקום תריסי המרפסת הותקן חלון פנורמי שמחדיר שפע של אור טבעי לאורך היממה ותחתיו ממוקם ספסל אבן עם כריות לישיבה.

 
למרות שחדרי השינה לא גדולים במיוחד, יש בהם עדיין תחושה של מרחב. בחדר הילדים גרמה לכך חלוקת הגובה לשניים ובחדר ההורים הצבעים הבהירים הם שתורמים לתחושת הגודל. אלו באים לידי ביטוי במיטה הלבנה, במוצרי הטקסטיל ובארון הקיר שנבנה בהזמנה מיוחדת אצל נגר. אם מבקשים מלאור להסביר מה הדבר שמנחה אותו בעיצוב חללים הוא פשוט מסכם: "כשאתה הלקוח של עצמך אז חופש היצירתיות הרבה יותר גדול, וברור", הוא מחייך, "שלא כל מה שבחרתי לעצמי בהכרח אעשה גם ללקוחותיי".

וילה מלכותית: עיצוב אירופאי בלב המזרח התיכון

בני זוג שמחוברים לתרבות הקלאסית ביקשו לעצב בית בסגנון שלא נראה במחוזותינו. דלת הכניסה גבוהה במיוחד, הרצפה משיש שנפוץ בארמונות וקומת המרתף מעוררת חשק לעשן סיגר ולשתות ברנדי עם לואי ה-15. הכינו את הדרכונים
צילום, אלעד שריג
חזיתו של בית, הנמצא בשכונה שרוב הבתים בה מעוצבים בסגנון טוסקני או מודרני, מתייחדת ביצירות ברזל שמאפיינות את סגנונו הייחודי של לואי ה-15, שמצא חן בעיניו של בעל הבית. ואכן, כשעוברים ברחוב אי אפשר להחמיץ את הבית, שבחזיתו משולבות עבודות נפחות שאפשר לראות רק בארצות אירופאיות שבהן שולטת מסורת זו.

מעבר לשער הכניסה מתנוססת דלת כניסה גבוהה, שבראשה סמל המשפחה המלכותית. סמל זה מורכב, כיאה לכבודה של המשפחה, מראשי התיבות של שם בעל הבית. הדלת נראית כמו יצירת נפחות אומנותית ומחופה בחלקה הפנימי בזכוכית חלבית. בשעות אחר הצהריים, כשקרני השמש מאירות את הדלת, סמלה של המשפחה מופיע כצלילית הדורה על רצפת השיש המיוחדת.


קומת הכניסה (צילום: אלעד שריג)

בחיצוניות הבית בולטים אלמנטים מיוחדים נוספים כמו קרניז בגג, עיטורים בפינות, משקופי אבן סביב חלונות קשתיים עשויים בעבודת יד, וחלונות עץ לבנים בעלי חלוקות רבות. "לא היה לי שום ניסיון קודם בסגנון הבנייה הזה, אולם בעלי הבית דאגו להגשים את חלומם. הם סיפקו לי חוברות וספרים והיו שותפים מלאים לתכנון ולעיצוב", מתוודה האדריכלית, רחל שיינפלד.

הנשף עומד להתחיל

בכניסה לבית מקבל את הבאים גרם מדרגות מעוגל ומהודר, שמספק את הרושם כי הנשף עומד תכף להתחיל. הרצפה הבוהקת עשויה משיש רפאל, שנמצא בשימוש רב בארמונות אירופאים ושיובא במיוחד לבית, לאחר מיון מדוקדק שנעשה בארץ המקור - איטליה. "זהו שיש בעל גידים, שפופולרי מאוד גם בארמונות הסעודיים בגלל הגידים", מסבירים הבעלים.



שיש מארמונות אירופאים (צילום: אלעד שריג)
בכניסה ממקומת גם מנורת שנדליר נוצצת, ובפינה עומד פסנתר כנף, למרגלותיו של וילון מסך מרובה כפלים בדוגמאות קלאסיות. המעקות מעשה ידי אומן ומלווים גם את המדרגות והגלריה בתוך הבית. כל הדוגמאות לקוחות מהחוברות שנרכשו במיוחד לצורך העניין ברובע סן מישל בפאריס. כדי לשמור על האותנטיות הדוגמאות שורטטו ידנית על ידי האדריכלית, והייצור הופקד בידיו של איתן ליברמן מחברת יצירות ברזל.

"כל קיר וקיר בבית קיבל התייחסות מיוחדת", מצביעה שיינפלד על קירות שאותם מעטרים קרניזים, ובאזורים מסוימים גם חיפויי עץ בדוגמאות שונות, כפי שמקובל באירופה. מעל הקרניזים ממוקמים וילונות וטפטים בצבעים עזים. שני עמודי שיש מעטרים את חדר האוכל, וגם התקרה מעוטרת לאורך פינות המפגש עם הקיר. הריהוט הוא שילוב של חדש וישן, אך בעל קו נאו קלאסי ברור. אפילו כלי האוכל כאילו נלקחו מסיפור אגדה.


שני עמודי בחדר האוכל (צילום: אלעד שריג)

עיצוב הפנים נעשה בדקדקנות רבה גם בחדרי המגורים, שנדמים כאילו נלקחו כל אחד מאגדה אחרת. בחדר אחד הפכו הילדים לרבי חובלים: כל מיטה היא יאכטה ואפילו הגה אנייה אמיתי, שנאסף באחד השווקים בחו"ל, נמצא על הסיפון. ידיות הארונות, איך לא, נראות כעוגנים קטנים, וכמובן שגם מקומם של גלגלי ההצלה ווילונות עם הדפסי סירות אינו נפקד.

חדרי הבנות הם חדרי סינדרלה אמיתיים וכוללים טפטים בגוונים רכים, סוס נדנדה ובובות במראה עתיק, רצפת פרקט, ריהוט מפנק וציורי קיר של פיות וסוסים. ליחידת ההורים מראה של חדר שינה מלכותי, עם ריהוט ייחודי בגווני זהב בהיר וקרם, אמבטיה פרי סטנדינג וטפט תואם.

טעם של חו"ל 

הבית בנוי על שטח של 270 מ"ר, במגרש בגודל 450 מ"ר. יחד עם הבריכה, לא נותר מקום רב לגינה. "החלטנו לרצף את כל החוץ כהחלטה מודעת ליצירת תחושה של מרחב", מסבירה שיינפלד את ההתמודדות עם צורכיהם המרובים של בעלי הבית, "אף שהמגרש אינו גדול, הוא עונה על כל הפונקציות הנדרשות".


כלי אוכל מסיפור אגדה (צילום: אלעד שריג)

הארמון אכן טומן בחובו הפתעות רבות. למרות צמצום שטח הגינה, בעלי הבית מצאו דרך מקורית שאפשרה להכניס את הירוק לחצרם, באמצעות ציורי קיר עשירים של עצים, פרחים ונוף, שצוירו על ידי האמנית אילנה.

קומת המרתף היא עולם שלם בפני עצמו. החלל המרכזי משמש כחדר קולנוע ביתי וכמשרד. הוא מחופה בעץ ומרוהט בפריטי עור ועץ, שמעוררים את החשק להתיישב ברוגע עם סיגר וכוס ברנדי. אחרי שהייה קצרה בקומת המרתף מתגלים לפתע ובמלוא הדרם גני ורסאי, שבהם שכן גם ארמונו של המלך לואי ה-15. הגנים מופיעים כציור קיר על דופן החצר האנגלית הצרה, שנועדה להחדיר אור ואוורור למרתף.

חלום בכחול

את אהבתם הם מחלקים בין ביתם באנגליה לבין הבית שרכשו בשכונת נווה צדק, שאליו הם מגיעים לעתים תכופות ושוהים בו פרקי זמן בלתי קבועים

מאת: אפרת בראשי
צילום: אלעד שריג
אדריכלות פנים: ערן צ'כנוביץ, שטח הבית: 160 מ"ר
בית שני, שנועד על פי רוב לשמש את הדיירים כשהם יוצאים מהשגרה, לא חייב להיות על שפת הים או בפסגת הרים מושלגים. גם מקומות בילוי קטנים, חנויות בוטיק ייחודיות ובתים ציוריים, המאפיינים את שכונת נווה צדק, יכולים להיות סיבה טובה לרכוש בית נופש בתל אביב.

מקומות בילוי קטנים, חנויות בוטיק ייחודיות ובתים ציוריים, המאפיינים את שכונת נווה צדק, יכולים להיות סיבה טובה לרכוש בית נופש בתל אביב

חלומם של הדיירים האירופאים היה בית נעים שיקבל את פניהם בכל פעם שמזדמן להם להגיע לישראל. "היה חשוב להם שהעיצוב במעונם החדש יעניק להם תחושה אינטימית וחובקת, בניגוד למה שמציעים המלונות שבהם נהגו בני הזוג להתארח בפעמים התכופות שהגיעו לארץ", מספר אדריכל הפנים ערן צ'כנוביץ, שהדיירים בחרו בו לתכנן ולעצב את ביתם.

הצבע הכחול על גווניו הוא האלמנט הבולט ביותר בבית. הוא מופיע במשקופי הפתחים, בדלתות ובחלונות, לרבות דלת הכניסה הראשית, ומקבל חיזוקים בפריטי עיצוב בתוך הבית. הגוון הכחול יוצר אסוציאציה של בתי נופש באיים היווניים, שבהחלט מתאימה גם לסביבה התל אביבית על חוף הים התיכון.

הצבע הכחול על גווניו הוא האלמנט הבולט ביותר בבית. הוא מופיע במשקופי הפתחים, בדלתות ובחלונות, לרבות דלת הכניסה הראשית, ומקבל חיזוקים בפריטי עיצוב בתוך הבית

בבית שלוש קומות. בקומת הכניסה ממוקמים החללים הציבוריים: הסלון, המטבח ופינת האוכל מאורגנים מסביב למדרגות אבן המובילות לאזורים הפרטיים ומשמשות כצירו המרכזי של הבית. לריהוט וליצירות האמנות בקומת האירוח מראה דרמטי ומסיבי, שלא מתחבר כל כך עם הקירות הלבנים והמסגרות הכחולות, אך, ללא ספק, מסגיר את מוצאם האירופאי של הדיירים. הניגוד בין הרקע הים תיכוני והריהוט האירופאי היה מכוון. "זו בדיוק המטרה", מסביר צ'כנוביץ. "רצינו ליצור ניגוד בין מעטפת הבית לבין תכולתו הדומיננטית". עם זאת השכיל האדריכל לשלב לצד פרטי הריהוט השחורים נגיעות כחולות בגוף תאורה ברצפה ובכיסא אמנותי מברזל, המתפקד כפסל מודרני של האמן JoJo לאלו חוברים פרטי אמנות נוספים, כגון צילומיו של יובל מאירי מתערוכתו המוצלחת "סיפורו של בית המצורעים בירושלים".

לריהוט וליצירות האמנות בקומת האירוח מראה דרמטי ומסיבי, שלא מתחבר כל כך לקירות הלבנים ולמסגרות הכחולות, אך ללא ספק מסגיר את מוצאם האירופאי של הדיירים

פינת אוכל עגולה, שמוכפלת באמצעות מראה גדולה, מעידה שהדיירים מרבים לארח לארוחות. על כך מעיד גם המטבח המעוצב בצורת האות L, שבנוסף לכל הפונקציות הנדרשות במטבח יש בו יחידה משולבת של מכונת כביסה ומייבש. קלילות מסוימת המותאמת לבית נופש באה לידי ביטוי באחד מארונות המטבח, שעליו הדפס צילום של כוסות זכוכית. "כשלא נמצאים במטבח הרבה מאוד זמן יש אפשרות להעניק דרור ליצירתיות, שאיננה נמאסת או מעיקה בשהייה של פרק זמן קצר", מסביר צ'כנוביץ.

מרפסת הדק בקומת הכניסה ממשיכה את הסלון, ושום אלמנט אינו חוצץ ביניהם. כשהדלתות פתוחות הסלון והמרפסת הופכים למקום גדול ומרווח, המאפשר את האירוח הנוח שחשוב כל כך לדיירים.

פינת אוכל עגולה, שמוכפלת באמצעות מראה גדולת ממדים, מעידה שהדיירים מרבים לארח לארוחות

קומת הביניים, בין קומת הכניסה לקומת השלישית שבה ממוקמת יחידת ההורים, מיועדת לאורחים, והיא כוללת בנוסף לחדר שינה ושירותים צמודים גם פינת עובדה, פינת טלוויזיה ושתי מרפסות הממוקמות זו מול זו. דרך דלתות המרפסות חודרים לקומה אור טבעי ורוח נעימה מהים המחזקת את תחושת החופש.






הקומה העליונה הוקדשה כולה לחדר שינה גדול ומרווח, הנסגר בדלת הזזה זכוכית חלבית. לחדר תקרה משופעת בגובה 3.5 מ', המודגשת בתאורה היוצרת דרמה בשעות החשכה. בחדר גם פינת קריאה אינטימית לבנה הממוקמת על אדן החלון ומרפסת דק מפנקת, למקרה שהדיירים ירצו ליהנות מקרני השמש. השחקנית הראשית בחדר השינה היא כמובן המיטה, שעשויה עור בגוון קאמל אלגנטי ומצוידת בשתי שידות צד: האחת בדוגמת קרוקודיל לבן והאחרת בסגנון אפריקאי מפוספס. "הזוג החליט לא לאבזר את הבית בגדג'טים למיניהם ובמערכות חשמל מתוחכמות", אומר צ'כנוביץ, "אלא בחר בנוחות פשוטה וביתית". למשל, חדר השינה שמרוחק מהמטבח מאובזר במקרר מיני בר שמוטמע בקיר ופוטר את הדיירים מלרדת שתי קומות למטה בשעת לילה מאוחרת רק כדי ללגום משהו קר.

יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

אלעד שריג צלם אדריכלות ועיצוב - הממלכה הקסומה

הממלכה הקסומה

תכנון תאורה חכם, ושילובים מרתקים של חדש וישן הפכו את הדופלקס המשופץ לבית קסום

מאת: חדווה אלמוז
צילום: אלעד שריג
שטח דירה: 150 מ
דירת דו-פלקס ישנה הותאמה לדרישות הלקוח, שביקש לעצמו ממלכה קסומה של רוגע מלווה בהפתעות. האדריכלית דור קונפינו קיבלה יד חופשית בבחירת הצבעים שיככבו בבית. הקומה התחתונה נועדה לאירוח ובקומה העליונה נמצאים חדר השינה ושירותים צמודים.
פתחים רחבים נפתחו לכיוון הגן, שבו מפכים מים במפל ובבריכת דגים. אור היום החודר פנימה צובע את הקירות הלבנים בצבעים משתנים לפי שעות היום, מטיל צלליות על קיר הזכוכית האדום במטבח ומבליט את קיר הלבנים האפורות העולה מקומת הקרקע לקומה העליונה.
עם רדת החשכה, מפנה את מקומה תחושת הרעננות השוררת בבית במשך היום למידה מסוימת של דרמתיות. בתקרה הלבנה שבקומת הקרקע קבועות כיפות תאורה מוזהבות, הנדמות כשמשות קטנות המרחפות מעל, מפיצות תאורה אינטימית וחמה ויוצרות תחושת גודל ומרחב.

לצורך הגבהת החלל נקבעה תאורה סמויה בחיבור שבין הקירות והתקרה.
שני הקירות שהובדלו מיתר קירות הבית, האחד קיר זכוכית אדום המשמש רקע למטבח הלבן והשני קיר הלבנים העולה מהקומה התחתונה, זוכים בשעות הערב לתאורה מיוחדת המבליטה את נוכחותם בחלל ומעניקה להם מראה תיאטרלי בהתאם לאווירה הנדרשת, בין שמדובר באירוח בסלון או בארוחת ערב אינטימית בפינת האוכל הממשיכה את המטבח.
חדר המדרגות, חלל שבדרך כלל נתפס כאזור מעבר ומשום כך לא זוכה בטיפול מיוחד, שונה בדירה זו. עיצוב פנים חלל המדרגות מהווה מוקד המשפיע על שתי הקומות שאותן הוא מחבר, וגם בו חבויות הפתעות. גופי תאורה פיסוליים ושימוש במראות להכפלת עוצמת האור הם שחקני המשנה בהצגה שבה הכוכב הוא שובל אור כחול השתול בקיר המדרגות, ממשיך ועולה עד לתקרה. האור הקסום המתפזר בחלל משדר רוגע ואנרגיות חיוביות.

עם העלייה לקומה העליונה נגלה לאיטו חדר השינה המופרד בקיר זכוכית, שדרכו חודר פנימה קסם המדרגות. כאשר נדרשת פרטיות נחסמת השקיפות על ידי וילון האפלה חשמלי ונוצרת הפרדה.
העיצוב בחדר השינה רך, מרופד ומלטף. הקיר שבגב המיטה, קפיטונג' מעור לבן, עולה מרצפת עץ גושני עד התקרה, ואילו הצדדים מחופים רצועות עור נובוק בגוון קוניאק. לתאורה המופצת בחדר מכיפה הקבועה בתקרה נוספות שתי נברשות קריסטל רומנטיות המשתלשלות לצדי המיטה ומשמשות לקריאה. תוספות טקסטיל בחדר בדמות וילונות רכים וכיסויי מיטה משלימים את המראה החושני והמזמין.

על דור קונפינו ומשרדה: עבודת הגמר של קונפינו בלימודי האדריכלות, שאותם סיימה בטכניון חיפה, זיכתה אותה בפרס שרון. מאז סיום לימודיה עוסקת קונפינו בתכנון ובעיצוב בתי יוקרה, דירות פאר, מרכזי ספא, משרדים ועוד.
הכלים הבסיסים של קונפינו, שאותם היא מתאימה באופן אישי לכל אחד מלקוחותיה, הם מציאת פתרונות הנדסיים פשוטים לרעיונות אדריכליים מיוחדים, שילובים מעניינים בין חומרים, התייחסות לפרטים הקטנים ושימוש רחב בתאורה.
אהבה אמיתית למקצוע, חוש אסתטי מפותח וחדוות יצירה מחברים יחד את ששת אנשי הצוות העובדים היום במשרדה.

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

אלעד שריג צלם אדריכלות ועיצוב

שיטת הבלוק

המתחרים בתוכנית ה"בלוק" בערוץ 10 הוכיחו שגם בדירה ששטחה 56 מ"ר אפשר לחשוב וליישם עיצוב

מאת: חדווה אלמוז
צילום: אלעד שריג
סטיילינג: מיכל מזרחי, בוגרת קורס סטיילינג מכללת "בניין ודיור", שטח: 56 מ"ר
למתמודדים בתוכנית "הבלוק" ניתנו 200 אלף שקלים ו-56 מ"ר של חלל הרוס ומוזנח, שאותו היו צריכים להפוך לדירה. התחרות התבצעה בתנאי בידוד. המשתתפים היו "כלואים" בבניין כשלושה חודשים, משך כל זמן צילום התוכנית. היציאות מ"הבלוק" נועדו אך ורק למטרות רכישת רהיטים ואביזרים לבית, והן נעשו בצורה מבוקרת על ידי ההפקה. במהלך שיפוץ הדירות נערכו משימות שהקנו לזוכים סכומי כסף נוספים וחסינות מפני הדחה.
אחת המשימות הייתה להביא את הדירה לידי כך שתהיה ראויה להיכלל ככתבה מערכתית במגזין "בניין ודיור". לקראת השלבים האחרונים של עיצוב הדירות ושיפוצן הוזמנתי על ידי עורכי התוכנית לבקר בדירות ולבחור את זו שתענה על הקריטריונים שהצבתי בפני המתחרים: בראש ובראשונה הדירה חייבת להיות פונקציונאלית, לשקף את אופיים של הדיירים ולהציג מסר עיצובי מגובש.
בראש ובראשונה הדירה חייבת להיות פונקציונאלית, לשקף את אופיים של הדיירים ולהציג מסר עיצובי מגובש
במקום הראשון נבחרה דירתם של קיקו ומורין, היחידים מבין המשתתפים שהשאירו בביתם שבאשקלון את בתם נועה בת הארבע. קיקו הוא קבלן שיפוצים במקצועו ומורין בעלת מספרה, שאותה פתחה שלושה שבועות בלבד לפני שהצטרפה לתוכנית. 
חלוקת התפקידים בין השניים הייתה ברורה מלכתחילה - הוא אחראי על חלוקת החללים על פי הפונקציות הנדרשות והיא מגשימה את חלומה לעצב דירה בסגנון רטרו. "אין לי מושג מה מחבר אותי לסגנון הזה", מסבירה מורין. "מאז ומתמיד אני אוהבת שירים מהעבר, את סגנון הלבוש והצבעוניות. אולי השפיעה עליי דירתה של סבתי, שהייתה בה תמיד אווירה נעימה ואף פעם לא התחדשה. אני אוהבת את התמימות של פעם, כשדברים היו ברורים, כולל מקומם של האישה והגבר בבית". מורין עיצבה את הדירה על פי טעמה. בשלב מסוים היא הקשיבה לעצות אחרים והתוצאה הייתה עיצוב מחדש של חדר השינה, שלא נראה לה ולשופטים. 
חלוקת התפקידים בין השניים הייתה ברורה מלכתחילה - הוא אחראי על חלוקת החללים לפונקציות הנדרשות והיא מגשימה את חלומה לעצב דירה בסגנון רטרו
קיקו השכיל להקנות תחושה של מרחב בשטח קטן במיוחד, וגם אילוץ של קיר נושא בכניסה לא הפריע לו ביצירת תחושה זו. מרכז הבית הוא הסלון והמטבח הפתוח אליו. ברווח שנוצר בין העמוד לקיר הוא מיקם פינת מחשב העשויה מדף זכוכית הנתמך משני הצדדים. את השירותים היחידים בדירה הוא מיקם במרכז הבית, כך שישמשו גם את האורחים מבלי שאלה ייאלצו לפלוש לחדר השינה, שבעיניו מקודש לזוג בלבד. צמוד לשירותים תוכנן ארון קיר למכונת כביסה ולמייבש הכביסה, ומעליהם מדפי אחסון.
מורין מאמינה שהדירה שלהם מתאימה לצעירים ולמבוגרים כאחד. "הדירה יכולה להתאים לזוגות צעירים שאוהבים את הסגנון ולמבוגרים שרוצים להתרפק על גלי הנוסטלגיה". והיא מסכמת: "אם היה לי כסף משלי, הייתי שמחה לעצב לנו דירה בדיוק בסגנון הזה". 
במקום הראשון, נבחרה דירתם של קיקו ומורין, היחידים מבין המשתתפים שהשאירו בביתם שבאשקלון את בתם נועה בת הארבע
גל ואסף, שדירתם נבחרה במקום השני, הגיעו לתוכנית תחת התואר "גלריסטים", דהיינו בעלי גלריה. בני הזוג, החיים יחד זה 15 שנה, עוסקים בעיצוב זמן רב. עד התוכנית פעל כל אחד מהם במישור אישי משלו, כשהרגש והאינטימיות היו החוט המקשר בגישתם. גל עסק בעיקר בפנג-שואי ואסף בעיצוב מקומות בידור ליליים. השתלבותם ב"בלוק" היוותה עבורם כור היתוך שבסיומו הם חזרו לחייהם מגובשים הרבה יותר, הן במישור האישי והן במישור העסקי. הם החלו לעבוד יחד כשהם משלימים זה את זה. השניים, שמעולם לא למדו עיצוב, "חושבים" מהרגש ולא מההיגיון, והתוצאה משקפת את סגנון חייהם. בדירתם המעוצבת כמלון בוטיק ניכרת אחדות הניגודים, דבר המאפיין מאוד את האישיות של כל אחד מהם, הכוללת תכונות נשיות וגבריות כאחד. 
 מעצבי הפנים של "בניין ודיור" הגיעו לתוכנית במטרה לסייע למתמודדים בהכנת הדירה לצילום:
מזי מיכאל - מעצבת פנים, אמנית פאנג שוואי בכירה ומרצה וותיקה בקורס עיצוב פנים במכללת "בניין ודיור", הוסיפה מרעיונותיה לדירתם של קוקי ומורין:
1. להשלמת מראה הרטרו ויצירת אמינות ויזואלית,יעצה מזי, לקיקו ומורין, להוסיף פרטים אותנטיים מאותה תקופה.
2. על פי דבריה הוסיפו הדיירים פריטים בגוון אדום שהשתלבו בגווני הירוק והכתום.
3. לחיבור מושלם בין הדיירים לבית יעצה להם להתלבש בסגנון רטרו.
4. פריטים מיותרים שלא התאימו לתקופה, הוסתרו בתוך הכוננית ובכך הובלט המראה התמים שהולם כל כך את התקופה ואת הדיירים.

אורית אלגבע- מעצבת פנים, בוגרת קורס עיצוב במכללת "בניין ודיור", יעצה לגל ואסף:
1. להשלמת מראה הסלון, המשדר מלון בוטיק, להוסיף אביזרים של יוקרה.
2. להוסיף גורמים בוהקים שישלימו את המראה.
3. לחימום האווירה חשוב להוסיף נקודות של חום ורכות, בצבעוניות מנוגדת לרקע הכללי של החלל , דבר המוסיף ליצירת אווירה אינטימית ומתחבר עם אופיים של הדיירים.

ביתר דירות "הבלוק" יעצו מעצבות הפנים העובדות עם "בניין ודיור": מאירה מעייני שהשתתפה בפרויקט המאה. אנה קונדין ואילנית אברהם בוגרות הקורס לעיצוב פנים של מכללת "בניין ודיור".

יום שבת, 30 ביולי 2011

צילום אדריכלות ועיצוב פנים (מתוך מגזין בניין ודיור)

לזרום עם התכנון

התכנית לשיפוץ הבית, שקיבלה תפנית כאשר התגלה חלקו הפנימי של גג הרעפים, עזרה לתקציב המוגבל


מאת: טלי הרדאבל
צילום: אלעד שריג
אדריכלות: רינה דוקטור , שטח הבית: 170 מ"ר
"החיים הם מה שקורה לך כשאתה מתכנן תכניות אחרות", כתב ג'ון לנון, ומה שנכון לחיים נכון גם בתכנון ובבנייה. האלמנט המרשים ביותר בבית הוותיק והמשופץ במושב בשרון הוא דווקא אלמנט שלא היה מתוכן בתחילה, והתגלה, באופן אקראי, בשלב ההריסה שקדם לתחילת השיפוץ. אין צורך להתאמץ ולהביט למעלה בשביל לחוש בהשפעת התקרה – אלמנט אותנטי של תקרה משולשת עמוקה הנתמכת בקורות עץ אלכסוניות. החלל נדיב המידות היה מכוסה במשך עשרות שנים בתקרת רביץ פשוטה, וברגע שזו הוסרה והתגלתה תחתית הרעפים, היה ברור לאדריכלית ולבני הבית כי את היופי הזה צריך לשמור. פנים הרעפים צופה בגבס ונצבע בלבן, הקורות התומכות רק נצבעו בלבן, וסיבי העץ הגולמי נותרו בולטים ותורמים לאווירה האותנטית והמחוספסת.
לגינת הבית מראה טבעי כאילו היה שם מאז ומעולם.

אין צורך להתאמץ ולהביט למעלה כדי לחוש בהשפעת התקרה – אלמנט אותנטי של תקרה משולשת עמוקה הנתמכת בקורות עץ אלכסוניות

המראה הגס והפראי שהתקבל בבית הוא חלק מהרצונות האסתטיים שהיו מלכתחילה, לצד מוטו של עיצוב פשוט וכפרי, דרישה לבית פונקציונאלי ונתון משמעותי נוסף – עבודה עם תקציב לא גדול. בית המושבות הישן הוגדל רק בכ-10 מ"ר, ולמעשה המעטפת החיצונית כמעט לא השתנתה, למעט פריצת חלונות חדשים והגדלת פתחים לטובת שמירה על קשר טוב, נגיש ונוח עם סביבת החוץ. אפילו רעפי הבטון המקוריים לא הוחלפו, והחזית נותרה נאמנה למדי לבסיס, אולם פנים הבית עבר מהפכות גדולות, פונקציות הוזזו ממקומן והחללים הותאמו לצורכי המשפחה, זוג עם שלושה בנים מתבגרים.

"בשביל לקבל בית טוב צריך לקוח טוב", אומרת רינה דוקטור, האדריכלית שתכננה את הבית. "אני יודעת לתת, אבל צריך לדעת לקבל. הקטע הגדול כאן הוא האישיות של בעלת הבית – יצאנו יחד להרפתקה אבל לא ידענו לאן נגיע. הרבה דברים שזרקתי לאוויר היא לקחה, כמו הרעיון של הגג והתקרה החשופה. למשל, את קירות חדרי הרחצה חיפינו באריחי קרמיקה לבנים חלקים ופשוטים בגודל 15X15 ס"מ, ובאזורים שלא נרטבים באופן ישיר פשוט צבענו את הקיר בצבע רחיץ, במקום אריחים, כדי להכניס צבע ולשמור על האסתטיקה המבוקשת – בית שיהיה כפרי. במקרה הזה, הבית הוביל אותנו עם התכנון".



תקריב על אחת מהפינות במטבח

החזית האחורית של הבית. צילום אלעד שריג

הדיירים ביקשו עיצוב פשוט וכפרי, בית פונקציונאלי ונתון משמעותי נוסף – עבודה עם תקציב לא גדול

האווירה הנוסטלגית מתחילה כבר עם הכניסה לבית, דרך דלת מזוגגת בזכוכית צלב ברוח ימי סבתא, שיוצרת בבית חגיגה של אור, בעיקר בשעות אחר הצהריים, כשהשמש מרצדת דרך הזכוכית גדולת הממדים. אזורי המחיה בבית מתוכננים באופן מחובר ופתוחים זה לזה, אם כי ברור כי לבו של הבית הוא המטבח, בגלל עיסוקה של בעלת הבית, שמתפעלת קייטרינג פרטי. אחד הפריטים היקרים ביותר בבית הוא תנור אפייה מקצועי ומסיבי. אלמנט מקורי במטבח הוא מקרר שנשמר מתקופת טרום השיפוץ, אולם עבר רענון עיצובי מדליק. דלתותיו נצבעו בצבע של לוחות בית ספר, וכעת אפשר לשרבט ולקשקש עליו ולכתוב רשימת מכולת.


זוויות שונות במטבח הבית ששופץ בתקציב נמוך במיוחד.

עיצוב כמעט נזירי בחדר השינה מתאים לתפיסת הסגנון הכפרי השולט בבית. צילום אלעד שריג


פריטים ייחודיים נוסכים על המטבח אווירה נעימה, ובהם מוזאיקה יצוקה המשמשת כמשטח עבודה במקום שיש, חלל הפנים של הארונות, שמצויר ביד בדוגמאות עלים וזיתים שיצרה דוקטור, וגימיק: על קורות התקרה התחתונות הותקנה צנרת נחושת שבתוכה מובל חיווט למנורות המטבח. הצנרת הייחודית, התלויה בצורה חופשית על התקרה וגלויה לעין כול, תורמת למראה האותנטי.

 גם בחדר הנילדים שולט עיצוב הפנים הנדרש בלבד. עיצוב צנוע ומינימליסטי המשאיר מקום. צילום אלעד שריג


נגיעות נוספות המשובצות ברחבי החללים מנוגדות לסגנון הכפרי השליט בבית

את המטבח ממשיכים פינת אוכל בהירה וסלון מרוצף אבן ומרושת בחלונות גדולים ממוסגרים בפרופיל בלגי דק. הסלון מרוהט בספה לבנה, והיא זוכה לניגוד משלים של ספה ירוקה בוהקת ובולטת, שיוצרת כתם צבע עז המתכתב עם הגינה המוריקה שבחוץ.
נגיעות נוספות המשובצות ברחבי החללים מנוגדות לסגנון הכפרי השליט בבית, ובהן מראת רוקוקו זהובה ועתירת פיתוחים התלויה בשירותי האורחים ומוסיפה עניין.

הבית בנוי על יחידת משק רחבת ידיים, ששטחה תורם לתחושה האוורירית והמשוחררת. ההתמודדות עם תכנון חצר כה גדולה וטיפול בה הייתה מורכבת, אולם התוצאה היא גן השזור בבית, ולהפך. הגן הוא חלק אינטגרלי ממרקם החיים בבית, ואפילו מחדרי השינה אפשר לצאת אליו בצורה ישירה, לצד חלונות גדולים ורבים שפונים לגן. חצר הבית המטופחת תוכננה לא כגינה סטנדרטית עם דשא, אלא כגינה בסגנון פרובנס. במקום דשא פוזר חצץ ורוד והותקנה בריכה אקולוגית.
"מפאת חוסר בתקציב, העבודה על הבית לא נעשתה בבת אחת", אומרת דוקטור. "אני אוהבת פרויקטים כאלה, כי אז הדמיון ממשיך לפעול".

חדרי האמבטיה בבית. פתח רחב לגינה מאוורר את החדר הרטוב וטובל אותו באור.
.
.
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"

יום שבת, 21 במאי 2011

צילום אדריכלות ועיצוב פנים (מתוך מגזין בניין ודיור)

משתיים יוצאת אחת

הרעיון של חיבור בין שתי דירות היה נכון. כל אחד מאזורי הדירה המחודשת חלש על אחת הדירות שהיו בעבר נפרדות


מאת: אפרת בראשי
צילום: אלעד שריג
אדריכלות: סטודיו k1p3 - קארינה טולמן ופיליפ טומאנק , שטח: 180 מ"ר
זוג בשנות השבעים לחייהם החליטו אחרי 40 שנה של מגורים בכפר שמריהו לעבור לגור בדירה בתל אביב. המעבר הותנה בכך שפנים הבית יהיה מרווח ושמהחוץ הנשקף פנימה תיראה צמחייה ולא גגות העיר האפורים טבולים בערפיח. האדריכלים טולמן וטומאנק התחשבו בדרישות הלקוחות ויותר מכך, טרם תחילת הבנייה הם למדו להכיר את צורכי הזוג, כולל כל הפריטים וחפצי האמנות שאותם ביקשו להעביר מהווילה לדירה.
                                         
                                          צילום אלעד שריג



החלל שנמצא כמתאים הורכב למעשה משתי דירות, ומלבד המעטפת נהרסו כל קירות הפנים. לאחר השיפוצים, או יותר נכון לומר הבנייה מחדש, הסתבר שהרעיון של חיבור הדירות היה נכון - כל אחד מאזורי הדירה המחודשת חלש על אחת הדירות שהיו נפרדות בעבר. על שטח של אחת  הותאמו החללים הציבוריים, מטבח, פינת אוכל סלון ויחידת מגורים לעוזרת. בשטח השני -*רוכזו האזורים הפרטיים. החיבור בין שתי הדירות אפשר לאדריכלים לתכנן מעבר רחב במיוחד בין שני האגפים (1.50 מטר), המזכיר מידות של בית פרטי.

המעבר היה מותנה בכך שפנים הבית יהיה מרווח ומהחוץ הנשקף פנימה תיראה צמחייה ולא גגות העיר האפורים טבולים בערפיח

הדירה ממוקמת בקומה ראשונה בבניין משנות החמישים. הדיירים מציינים כי הסיבה שהחליטו לגור בקומה נמוכה היא כדי שיוכלו לראות את הירק והעצים המקיפים את בניין ולא לצפות על גגות העיר מלמעלה.

הדירה מחולקת לצורות שונות של חללים הקשורים ביניהם, והשימוש בהם מתבצע על פי צרכים משתנים. "אנחנו אוהבים קירות", מציינת טולמן. "לדעתי בית צריך להיות מורכב מקירות ומיחידות מפרידות שמסייעות להגדיר את הפונקציות". בדירה הזאת במיוחד היה צורך לתכנן מקום גם לציורי האמנות.
                                          צילום אלעד שריג

חלל המגורים מבוסס על זוויות קהות, וכמו הקירות כך גם הריהוט המודולרי עשוי באותה צורניות שמוסיפה לתחושת התנועה בדירה

חלל המגורים המבוסס על זוויות קהות, וכמו הקירות כך גם הריהוט המודולרי של מינוטי (Minotti), עשוי באותה צורניות המוסיפה לתחושת התנועה בדירה. הקירות הזוויתיים מודגשים באמצעות מדפים רצים בצורות שונות שעוצבו על ידי האדריכלים. אלה תורמים לתנועה בחלל הגדול המושך את הנכנס פנימה ומשמשים כפלטפורמה לחפצי האמנות והעיצוב של דיירי הבית. מהסלון צופים מבעד לחלונות פנורמיים אל שפע של צמחייה המעניקה תחושה של גינה פרטית, המזכירה לדיירים את שהיה להם בכפר, במיוחד כשכל החלונות נכנסים לתוך כיס בקיר ויוצרים הרגשה של חוץ למרות ההימצאות בפנים.

המטבח, שממוקם מאחורי הסלון, צופה גם הוא לצמחייה שכל כך חשובה לדיירים. ממנו קיים מעבר ליחידת הדיור של העוזרת, שלה כניסה נפרדת לדירה מחדר המדרגות של הבניין. עיצובו של המטבח הותאם אישית לממדי הפועלים בו. גובה משטחי העבודה, העשויים קוריאן לבן עם נגיעות נירוסטה, הונמך ל-85 ס"מ. בנוסף לשלושה משטחי עבודה, סביב המטבח ישנו דלפק רחב המחבר בין המטבח לסלון. תכנון זה מאפשר עבודה והימצאות של כמה נוכחים בחלל מבלי לחוש צפיפות. טולמן וטמאנק עיצבו את הריהוט בפינת האוכל במיוחד לדיירים המרבים לארח, כשהם מתאימים לכיסאות של המעצב אירו סארינן  (Eero Saarinen)שולחן אובלי בצבע פוקסיה שהולך ונעשה צר בצדדים ותואם את החלל הצר יחסית שבו הוא נמצא.

מהסלון צופים מבעד לחלונות פנורמיים אל שפע של צמחייה, המעניקה תחושה של גינה פרטית, המזכירה לדיירים את שהיה להם בכפר

המעבר הרחב שבין האזור הפרטי לציבורי נסגר לפי הצורך בדלתות צירים המסתובבות ב-180 מעלות לשני הצדדים. חדר השינה של הזוג המעוצב בסגנון נקי ואלגנטי מכיל פריטי מעצבים שהפכו לאייקונים בתחום העיצוב, כגון גופי תאורת באוהאוס של המעצב הגרמני וילהלם ווגנפלד (Wilhelm Wagenfeld) וריהוט עץ של המעצב והאדריכל האיטלקי גיו פונטי (Gio Ponti). חדר הארונות, המשתרע על שטח של 11 מ"ר, נפתח בדלת מסתובבת שכל צדה הפנימי הוא מראה המעצימה את החלל כשהיא פתוחה.

בחדר הרחצה של הזוג - הפתעה. גינת סחלבים השתולים בתוך עציצים על מצע חלוקי נחל וההופכים את החלל לפינת חמד. בעלת הבית ביקשה מהאדריכלים גינה, למרות העובדה שמדובר בדירה ולא בית קרקע. לפיכך עמדו האדריכלים באתגר קריאיטיבי במיוחד ויצרו לה גינה יוצאת דופן. "זהו אזור שאני מרבה לשהות ולא רק למטרת ניקיון הגוף", מציינת בעלת הבית. "יש שם ספסל נוח ותחושה נעימה כך שכיף לי לשבת שם עם הלפטופ ולבלות את זמני הפנוי". בשאר האזור הפרטי של הדירה ישנו חדר כביסה, משרד ביתי המשמש כחדר שינה עבור הנכדים המבקרים בתדירות גבוהה וחדר רחצה צמוד שטוף אור, כשהארונות הירוקים שנבחרו בחלל זה מתכתבים עם הירק שבחוץ.
                                                            צילום אלעד שריג

בחדר הרחצה של הזוג - הפתעה. גינת סחלבים השתולים בתוך עציצים על מצע חלוקי נחל וההופכים את החלל לפינת חמד

"אנחנו לא עובדים לפי סגנון קבוע", מסכמת טולמן. "בדירה האמורה שמנו דגש על פתיחת החללים ביחס לעצמם וביחס לחוץ, עם משחקי טקסטורות מתונים".

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"

יום חמישי, 19 במאי 2011

צילום אדריכלות ועיצוב פנים (מתוך מגזין בניין ודיור)

אמריקה ואיטליה נפגשות במושב ישראלי
מאת חדווה אלמוז
צילום אלעד שריג

הוא, המושבניק, ביקש מראה מודרני, והיא, שגדלה בעיר, חלמה על מראה כפרי רומנטי. האדריכלית, שעמדה ביניהם, יצרה חניה כמו בארה"ב ופינת אירוח חיצונית כמקובל באיטליה - ואלו הם רק חלק מהאלמנטים באחוזה חדשה שנבנתה במרכז הארץ הכל התחיל כאשר החליטו בני זוג לעזוב את תל אביב האהובה עליהם ולעבור לכפר, למושב שבו גדל הבעל, והיום הוא מנהל בו את עסקי החקלאות שלו המיועדים לייצוא. חלומותיהם הפרטיים של כל אחד מבני הזוג השתלבו יחד ליצירת נווה משפחתי המספק גם את צורכי ילדיהם. הבכור מבין השניים עבר עם ההורים מהעיר אל הכפר והבת כבר נולדה כמושבניקית לכל דבר.


את עינוגי העיר תירגמו השניים לשפת הכפר וכבר בהיכרות הראשונה עם האדריכלית נטע דור הגישו לה רשימת דברים שעליהם הם לא מוכנים לוותר. במקום שפת הים של תל אביב הם ביקשו לחפור בריכת שחייה גדולת ממדים, ואת ההליכה ברגל לצפייה בסרט הם ביקשו להחליף בחדר קולנוע פרטי. את בעיית החניה בעיר ביקש בעל הבית לפתור בשיטה האמריקנית: מוסך רחב היכול להכיל בנוחיות שני רכבים, טרקטורון, אופניים ועוד, ובו נקבעה דלת כניסה המובילה ישירות למטבח

היה ברור שהמעבר לכפר יהיה מלווה בפתיחת פנים הבית אל החוץ. האישה, שלא הכירה את חיי הכפר, לא הבינה למה צריך להפנות את חזית הבית, שבה מתרכזת כל הפעילות החברתית, לחלקו האחורי של המגרש, אבל בן זוגה שגדל במושב והכיר את מנהגי תושביו עמד על דעתו ועל כך מברכים היום כולם.


מבחינת בחירת החומרים לבית הייתה החלטה גורפת: פרקט על כל הרצפה, כולל חדרי האמבטיה והשירותים. מעטפת הבית עשויה לבני סיליקט ומשקופי הפתחים, החלונות והדלתות עץ צבוע.


דור, אדריכלית מנוסה שהחלה את אופנת הפתיחות לחוץ כבר לפני שלושים שנה, נכנסה לתמונה כמגשימת חלומות. היא קיבלה לידיה את רשימת הבקשות שעל כולן, כך הסתבר בדיעבד, ענתה בשלמות ולשביעות רצון המבקשים. "זה היה ממש תענוג לתכנן בית על מגרש מלבני גדול", היא אומרת. "היות והדיירים ביקשו שלכל אחד מהחדרים יהיה את 'החוץ' שלו, מתחתי את הבית לאורך וחילקתי אותו לשלושה חלקים בעלי פונקציות שונות".



שלושת החלקים כוללים חלל משחקים גדול הפתוח לשני חדרי הילדים שבהם שירותים צמודים; יחידת ההורים, בה יש חדר שינה, אמבטיה מרווחת שגם היא פונה אל החצר ולחדר העבודה הכלול ביחידה, וחלון גדול הצופה אל הנעשה בחוץ; ואזור ציבורי הכולל סלון, מטבח שבו שולחן לארוחות יומיומיות, פינת אוכל לאירוח וחדר משפחה שבו מסך הקרנה גדול, ספרייה, ספה נפתחת למיטה וכורסאות לקריאה.


שלושת היחידות מתחברות באמצעות חצרות קטנות המשלבות גם בין הפנים לחוץ. "מאז ומתמיד אני דוגלת בקשר מירבי עם החוץ", מסבירה דור את המוטו שלה וגם את העובדה שהבית למעשה מהווה הפסקה בין החוץ שבכניסה לבית לבין החוץ שמאחור.


במשך רוב חודשי השנה החצר משמשת את בני המשפחה כבית חיצוני. ולרשותם עומדות כל הפונקציות הנדרשות: מטבחון, פינות הסבה, אזור משחקים, בריכה, שולחן אוכל לסועדים רבים וגינת תבלינים ריחנית.

דור, שלדברי בעלת הבית הגשימה להם חלום, ידעה לשלב בין האוריינטציות המנוגדות של הבעל והאישה. הוא, המושבניק, ביקש מראה מודרני מינימליסטי, והיא, שגדלה בעיר, חלמה על מראה כפרי רומנטי. אך מעבר לשילוב מתוחכם בין רצון השניים ידעה דור לייעץ להם בנושאים פרקטיים כמו מימוש חומרים.


הבחירה בלבני סיליקט למעטפת הבית נבעה מהיכרות עם האדמה באזור, שעקב תזוזה מתמדת יוצרת סדקים בבתים המחופים בטיח או בכל חיפוי אחר. מה שלא היה ידוע לדיירים הוא שעל פי רוב בבתים עם לבני סיליקט הבנייה נעשית באמצעות בלוקים והסיליקט הוא רק חיפוי. לכן ניתבה האדריכלית את חלום המעטפת לחברת אוסטק שמיר המתמחה בבנייה מתקדמת, שבין היתר מציעה ללקוחותיה מעטפת בנויה מלבנים שרופות בגוונים שונים. הוויתור היחיד שעליו הסכימו כולם ללא היסוס היה גוון הלבנים - במקום הלבן המזוהה עם הסיליקט נבחר אפור בעל יתרון של התיישנות יפה.
גם בנושא הפתחים מצאה דור דרך ביניים בין המראה המיוחל לפרקטיות. בהתלהבות רבה הדגימה בפני בעל הבית את יתרונות הדלת של חברת מרווין: מבחוץ - אלומיניום שאינו דורש טיפול תקופתי, ובמפנים - עץ צבוע, בדיוק כפי שחלמו. כבונוס לחלום, החלונות והדלתות בבית סופקו עם זכוכית מבודדת המאפשרת לבני המשפחה לילות שלווים חפים מקולות החוץ, שבהם יוכלו לטפח חלומות חדשים.

בעת הראיון נכחו בני הבית, האדריכלית דור ורחל לידן ממשרדה. היה תענוג לראות איך השותפים מחמיאים זה לזה על חלקו של כל אחד ביצירה. הם הרעיפו שבחים על דרך העבודה של אוסטק שמיר, של מרווין, של נגר הדלתות וילהלם מנגריית אמסטרדם, ושל נגריית נדוניה שבעליה בנה את המטבח ואת שאר הארונות בבית, של טופ אודיו שדאגו למערכות החשמל והשמע ושל צוות 3 שדאג לשריין את הבית במערכת אבטחה מבטיחה.



במחשבה לשנים הבאות "ריפד" בעל האחוזה, חקלאי ביסודו, את הבית בעצים. בצד הכניסה הוא נטע 70 עצים, רובם ממשפחת ההדרים - שבעה סוגים של לימונים, תפוזים, אשכוליות, קלמנטינות ואחרים. ליד הבריכה נטע עצי תות מיוחדים שלא צומחים לגובה ומתאימים בגובהם לקטיף על ידי ילדים. עצי שקד וזית הם רק חלק מהצמחייה הישראלית שהותאמה למקום, כמו גם גינת התבלינים.




                                צילום אלעד שריג
פורסם: 23.03.10, 18:57